1. הפכו את הקורא לנושא הפוסט.
אל תכתבו על עצמכם, כתבו עליו.
יותר נכון- כתבו אליו.
נהלו איתו שיחה, השתמשו בלשון נוכח, בפניה אישית וישירה.
אם אתם נותנים טיפ, במקום לכתוב "עושים" או "צריך לעשות" כתבו עשה.
אם אתם מתארים סיטואציה העמידו אותו במרכזה, השתמשו בו כגיבור הראשי שלכם.
הקריאה על עצמנו אוטומטית גורמת לנו להרגיש מעורבים יותר, קרובים יותר,
וזה מציב את הקורא צעד אחד קרוב יותר למטרה שהצבתם.
2. נסו לא להיות טכניים וקצרים מדי.
כשאנחנו כותבים, יש לנו נטיה לקצר, במיוחד בפייסבוק,
כי המחשבה היא שככל שהפוסט קצר יותר כך יהיה קל יותר לקרוא אותו עד הסוף.
החשיבה הזו לא מדוייקת, כי אם הצלחנו לגרום למישהו להתחיל לקרוא ולהסתקרן,
להתחבר ולהישאב פנימה, הוא ימשיך עד הסוף גם אם הפוסט ארוך.
לרגשות שלנו יש נטיה להתפתח ולהתפתח יותר ויותר ככל שמציעים להם יותר דימויים, ככל
אז איך סוחפים מישהו? מגיעים אל הרגש שלו.
שיש להם יותר תיאורים רגשיים להתלות בהם.
איך עושים את זה? במילה אחת- מנפחים.
קחו לדוגמה משפט שמתאר סיטואציה של מישהי שיושבת ובוכה.
תוכלו לכתוב בפשטות "היא ישבה ובכתה" וזה יהיה בסדר.
אבל תוכלו לכתוב גם "היא מצאה את עצמה יושבת בפינה ומנסה, ללא הצלחה, לעצור את
הדמעות".
זה נשמע לכם קצת סיפורי, פרוזאי כזה, נכון?
צודקים, אבל בסופו של דבר, הרבה יותר קל לגלוש לתוך משפט כזה ולהתחבר,
הרבה יותר קל לנו לצייר לעצמנו בראש דמות שיושבת בפינה ומנסה לעצור דמעות
כי התיאור שלה מוחשי הרבה יותר.
3. אם כבר מדברים על סיפורים- ספרו את הסיפור של הלקוח.
הרבה פעמים אנחנו רוצים לכתוב על משהו שאנחנו יודעים שנוגע מאוד בקוראים שלנו,
אבל קשה לנו למצוא את הזווית הנכונה ממנה אנחנו רוצים להביא אותו.
מה עושים?
עוצרים לרגע, מדמיינים לעצמנו את הקורא שלנו, מה עובר עליו ברגע זה
שגורם לו להצטרך אותנו. מה הוא מרגיש, מה הביא אותו להרגשה הזו.
אם נמשיך עם האישה שבוכה. למה היא בוכה? מה גרם לה להגיע למקום הזה?
ספרו לעצמכם את הסיפור שלו.
זה יכול להיות כל דבר!
החל מפגיעה רגשית וכלה בבקבוק בושם יקר שנשבר.
אתם אלו שתבחרו את הסיפור ואת הבעיה בהתאם לפתרון שאתם מסוגלים להציע.
אחרי שהסיפור יושב לכם בראש, ספרו אותו.
התמקדו בבעיה, בסיבה שגרמה לבכי, ותארו אותה בפירוט.
גרמו לקורא להבין את המצוקה בה נמצאת אותה אישה,
להזדהות איתה, לומר לעצמו "אני מכיר את זה כל כך טוב, גם אני הייתי שם".
4. שאלו שאלות.
שאלות מתאימות לפתיחת פוסט שיוביל את הקורא לרצות משהו מאוד ספציפי.
לכן חשוב מאוד לשים לב לשאול שאלות שהתשובות עליהן הן "כן" או "לא",
שיגרום לו להתחבר לצורך שלו ולהבין שכאן יש פתרון לזה.
המטרה שלנו בשאילת שאלות היא לגרום לקורא לענות עליהן.
ולא שאלות פתוחות שגורמות לקורא לחשוב יותר מדי
ולהסיט את תשומת ליבו מהמשך הקריאה.
את השאלות ננסח בלשון נוכח:
"קרה לך ש…." "האם גם אתה מרגיש ש…." "מכירים את זה ש…."
ואל תשכחו להמשיך אחרי השאלות אל הפתרון…
5. זכר ונקבה ברא אותם- ואי אפשר לערבב ביניהם.
כדי לשמור על הקורא שלנו בתוך הפוסט חשוב מאוד לאפשר לו רצף קריאה,
בלי להתקע באמצע.
כשאנחנו משתמשים ב"את/ה" או כשאנחנו עוברים בתוך פוסט אחד מלשון יחיד לרבים
או מלשון זכר לנקבה, אנחנו מבלבלים את הקורא שלנו,
גורמים לו לעצור לרגע, לבדוק שוב למי הפוסט פונה
ואז כל האוויר יוצא מהמפרשים וגם אם הוא ימשיך לקרוא, זה כבר לא יהיה אותו הדבר.
הדבר העדיף ביותר הוא למצוא דרך לכתוב את הפוסט בלשון נוכח בפניה לשני המינים,
עם סיומות ךָ שניתנות לקריאה בשתי צורות.
אם קשה לכם, וזה קורה, נסחו את הפוסט בלשון נוכחים רבים.
והכי חשוב- הקפידו להימנע מקפיצות.
תנו לקורא שלכם "לזרום" עם הפוסט עד לסיום, שם תהיה ההנעה לפעולה…
מה מחיר קורס לכתיבה שווקית?